מה זה \"זה\" ואיך נהנים מ\"זה\"
דפיקה בדלת העירה אותי ...
- משרדו של דר' פרויד ? אה , זה אתה? שלום !
- שלום לך , אמרתי למטופלת חדש שנכנסה ! תתרווחי על הספה ושחררי את עצמך מדאגות...
- תודה לך !, ענתה ותפסה את מקומה .
-
לא סתם הזהירו אותי שהיא גדולה... עוד פחדתי שספה תהיה בשבילה קטנה מאוד, למרות שלאחרונה היא הצטמקה קצת במידותיה.
- נתחיל ? אשאל שאלות ואת... את , תנסי לענות ככל שניתן ברור ופתוח. מה מדאיג אותך , גברתי ?
- יש הרבה, דוקטור...הרבה... חלומות , למשל...
- חלומות ? מעניין מאוד ! איזה סוג של ?
- נו .... (היא קצת התביישה) ... לא נעים לי לדבר על זה...
- קדימה, אין לא נעים... אל תתביישי
- נו, כאילו אותי את "זה", ומי "זה" אני נהית גדולה ומתחילה בעצמי לעשות את "זה" לאחרים....
- אבל זה חלום נשי רגיל !
- מה פתאום, דוקטור! (היא לא רצתה להודות בפשטות שלה) – בחלומות אותי את "זה" ואני מרגישה כל כך גדולה, אך מתעוררת וכלום...כלום....שום דבר... ועוד... אני חולמת שאני עושה את "זה" גם לילדיי.
- יש לך ילדים ? הרבה ?
- או כן...(נפנפה עם היד)... יותר מדי... למה אני צריכה כל כך הרבה...נולדים ונולדים, זוחלים להם... ובחלומות אני תופסת אותם ואת "זה"... אך לא קורא להם כלום ! הם רק מתחזקים מזה! ..... וכשאני מתעוררת , לא מוצאת אף אחד לידי , התפזרו...
- לאן התפזרו ?
- כל אחד למקום אחר... מי לארה"ב, מי לפריז... ממזרים כפויי טובה ... אני עושה להם את "זה" ו הם בורחים ממני...
רשמתי משהו בפנקסי....
- תגידי, הקשר בין "זה" לגדלות ... הוא מזמן מציק לך ?
- תמיד היה ! אצלך לא כך , דוק ?
- אצלי אחרת... (עניתי , ללא צורך לפרט) מה עוד מדאיג אותך ?
- לא מצליחה לבחור ... בזמן אחרון לגמרה לא מצליחה. פעם, לפחות עוד יכולתי... אבל , היום... מתוך שניים קשה לבחור אחד.
- איך זה ? לא מבין...
- נו, כאילו יש לי שניים, כן ? אך אינני יודעת את מי אני צריכה. האמת היא , אין לי כל כך צורך בהם... אבל יחד עם זה בלעדיהם אני לא מצליחה להיות. אני כבר שאלתי אותם. דרשתי מהם...חברים , תחליטו אתם מי מכן מי... הם רק השיבו, אל דאגה , אנחנו נחליט !
- כן,כן , במקרים אלו אנו ממליצים לנסות את שלישי.
- בשום פנים ואופן, לא ! גואל נפש הזה תציע לאחרות. אני אישה הגונה. משניים בקושי לא מצליחה לבחור.
- בסדר. על מה עוד מתלוננת ?
- אני אף פעם לא מתלוננת – השיבה ,- אני גדולה , דוקטור. איך אתה מעיז לדבר עליי כך? אתה שם לב ? אני שוכבת מכאן ועד לשם ! אתה זה שמתלונן ... ואני ... גאה בעצמי !!! חשבתי שאתה אדם ראוי... אבל , כנראה , גם מאלה....
- מאלה ? את רוצה לשוחח על זה?
- רוצה ! בזמן אחרון אני לא יכולה לחשוב על כלום חוץ מזה ... פעם , תרבות, קולנוע, תיאטרון ... טילים , כל מיני ... ועכשיו מדאיגה אותי יותר ויותר שאלה לאומית, ובחלקה הגדול , מחירים... עם דלק יש לי בעיה...... בגדול , דוקטור , אתה יודע? ... אולי זה סוג של מחלה ? הרגשה כאילו יש לי מכל , אך יחד עם זה אין לי כלום... לפעמים חושבת לעצמי... יש בי כל כך הרבה , אפילו המון ילדים ... איך עם מי לדבר ? ....מממממ.... זה אויבים, דוקטור... אויבים...בגללם... אולי זה פוביה ?
- אולי פוביה (עניתי בהתחמקות ומיד שאלתי) לא ניסית להביט בעצמך בראי ?
- מביטה ! מביטה המון ! כמו שדקלם משורר... מביטה עם שנאה , מביטה עם אהבה !
- ומה ?
- שום חדש... אברים במקום , כלום לא חסר.... אך בפנים, הכל מיילל ומיילל, כמו לפני סערה. תציע לי אולי תרופה כלשהי? רופא אחרון שלי היה גרמני... אם אני לא טועה , קארל קראו לו... נדמה לי גם כן היה כמוך , מאלו ... וקצת "קוקו". רשם לי תרופה ... שבעים שנים ירקתי דם! אבל הרגשתי מה זה גדולה !!!
הגיע זמן לסכם את הפגישה.
- תראי , גברתי. אישיות שלנו בנויה משלוש קומות. קומה תחתונה זהו "התת-מודע" שלנו... רצונות שלנו... קומה אמצעית , "המודע" שלנו , מעשינו בו... וקומה עליונה , "סופר-אגו" שמורכב מחוקה, נהלים, עקרונות... קונפליקט בין קומה תחתונה ועליונה מיצר ייסורי מצפון.... בך , לדעתי ,קיים מחסור של קומה עליונה ... אין גג ! זאת אומרת, אין בך חוקים ועקרונות.... ואם את לא תבני את קומה עליונה, תמיד יהיו כאלה שיעשו לך את.......
- אצור ! אצור ! (החלה להתפרע) לי אין גג ? מה אתה בכלל שתגיד לי את זה ? אתה יודע מה אני מסוגלת לעשות לך ולמדע המופרע שבך ? זהו, אני קמה ובאה עליך....
מיד פתחתי עיניים...
- ואו , איזה חלום מוזר?! (הדלקתי סיגריה) מה זה יכול לומר לי ? כנראה אני מפחד ממנה, ובתת-מודע שלי בכוונה שואף להגיע עליה...ודומני , גם העולם כך מרגיש...זהו, ובכל זאת נהדר שלא פגשתי אותה לעולם...
לקראת 6.5
יום הולדת שלי
ז.פרוידמתוך ספרו של דמיטרי ביקוב "לוח שנה מסטורי"
תורגם ע"י צוות "אמני תיירות"